התחלה

"החלטה היא רק התחלה. כשמישהו מקבל החלטה, הוא בעצם קופץ לתוך זרם חזק שישא אותו למקומות שכלל לא חלם עליהם בשעה שהחליט"
פאולו קואלו, האלכימאי

לא ידענו בדיוק לאן ההחלטות שלנו יובילו אותנו, אבל הזרימה שלנו נשאה אותנו עד לניו יורק. ל JFK ליתר דיוק, ובשעה שש בבוקר. אחרי טיסת לילה מרובת שעות שינה, שהיתה תוצאה של התפלחות מוצלחת למחלקת העסקים (כן, תמיד יש פעם ראשונה), נחתנו מתרגשים ומבולבלים, עם מאה וחמישים קילוגרמים של מטען. כשעצרנו רגע להתאפס, חלף על פנינו בסערה בני גנץ, נספח צה"ל בוושינגטון. כמהים למנהיגות חזקה, לא יכולנו להרגיש טוב יותר מאחורי גבו הרחב של האלוף הגבוה. זוהי המשמעות של "אחרי", הסברתי לנופר. זה מנהיג אמיתי. הסתערנו מאחורי גנץ אל עבר ביקורת הדרכונים (אני באמצע, נופר סוגרת את הכוח) שם הוא הציג לראווה את הדרכון הדיפלומטי שלו והשאיר אותנו יתומים, לעמוד בתור עם כל העם. נו, טוב.

לעיר הגדולה נכנסנו במונית שהזמנו מראש (באנו עם כמות מטען שאופיינית לשבט אפריקאי), דרך קווינס. קרענו את הגשר, שילמנו את האגרה, ובפעם הבאה שהצצתי החוצה מהחלון היינו ב Martin-Luther-king פינת Melcolm-X, וכן, למרות שאין חוף ים באיזור החבר'ה היו מאד שזופים. קבוצות של אנשים חשופי חזה, ברזי כיבוי שבורים משפריצים לכל עבר לשמחתם של הילדים (עליהם יש לאמר - זה ילד זה?), אמבולנסים חוצים באדום, משטרה ופקקי תנועה. ג'ונגל עירוני, ולא בטוח איפה אנחנו בשרשרת המזון. אולי המזל היה לצידנו, ואת יתרת הדרך הביתה עשינו בשלום. את היום הראשון, עמוס סידורי התמקמות, הספקנו לסיים במסעדה היפנית BondSt שב- Noho (שם השכונה הוא קיצור של North of Houston Street, והשכונה שנמצאת צפונית ל- Soho, שלא, זה דווקא לא מילה ביפנית, אלא קיצור של South of Houston Street. רחוב Houston, דרך אגב, נחשב הרחוב "ששמו נהגה באופן שגוי הכי הרבה פעמים", או באנגלית, Most-Mispronounced: יש להגות "הוסטון", ולא "יוסטון". בכלל, יש כאן קטע לתת שמות עם משמעות מרחבית לשכונות. עוד דוגמא היא שכונת Tribeca: קיצור של Triangle Below Canal Street). בקיצור, אכלנו לשובע, גירדתי עם שפכטל את נופר המנומנמת מהריצפה וחזרנו הביתה.

וכאן זה התחיל לטפטף. שקט פה. הריהוט מעפן. המזרון רע. אנחנו באמצע בלגאן שלם, ואין ממש עם מי לדבר על זה. אתם שם, ואנחנו כאן. חוצפה! לא נסענו עד ניו יורק כדי שתתגנב לנו באסה אל החיים! כפעולת נגד התחלנו להעיף דולרים, בשטרות של מאה, לכל הכיוונים. ריהטנו מחדש את הדירה (איקאה-ברוקלין, פעמיים), קנינו מחשב חדש לנופר (מערכת יחסים שהתחילה ברגל שמאל, אבל משתפרת לאט לאט), קנינו טלוויזיית LCD, והזמנו כרטיסים באינטרנט לכל הבא ליד. זה לא עזר. אתם נשארתם שם, ואנחנו נשארנו כאן. גם לזה עוד נתרגל.

בימים שיבואו עלינו (לטובה, לטובה) נעדכן בחוויות שלנו בניו יורק, ואולי, רק אולי, זה גם יעזור לנו להרגיש לא כל כך רחוקים. כמודל השתמשנו בבלוג "ישראלים. דבלין", שכותב בחודשים האחרונים במרץ ייחודי ירון מרקוביץ. מאיתנו אתם יכולים לצפות להרבה פחות מרץ, הרבה פחות טבע (אוויר צח עושה לי אסטמה. בכל זאת, באנו לניו יורק), אבל להרבה תרבות, אומנות, אנשים ומי יודע, אולי גם רחש לב או שניים.

ניו יורק - תחבורה, ארועים ועוד: http://www.iloveny.com/home.aspx

פרטים על Bond St תוכלו למצוא ב- http://www.bondstrestaurant.com/

"ישראלים. דבלין" של ירון ויעל: http://isradublin.blogspot.com/

בני גנץ בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%A0%D7%A5